להתעורר למהות של מי שאת/ה באמת.
להתעורר המושג "להתעורר" תופס מקום מרכזי במסע הרוחני. משמעות שמו של הבודהה היא "זה שהתעורר". התעורר ממה? יש שאומרים שהמסע הרוחני כולו על רגל אחת הוא "להתעורר מהחלום". מהחלום של ה"סיפור שרץ לנו בראש". הסיפור שמצמצם אותנו להיות התוצאה של כל ההתניות והחששות שלנו.
לכל אחד יש רגע שבו הוא ראה את הסיפור של עצמו כמו מהצד. רגע מכונן, שאחריו לא חוזרים להיות בדיוק אותו דבר. אצלי זה קרה שנתיים אחרי שפגשתי את הלימוד של אושו. חוויה חזקה, רגע שבו המילים you are not your mind. קיבלו נוכחות ממשית והפכו להכרה נוכחת, הכרה אישית, הכי אישית שיש.
התעוררות לרגע כמו לקום מחלום ארוך ולקוח את העיניים, להביט סביב לרגע ללא הפרשנות התמידית של
הראש ולראות את המציאות כמו בפעם הראשונה.
לכל אחד יש משקפיים שדרכם הוא רואה את המציאות, דרכם הוא רואה את האנשים שקרובים אליו, דרכם הוא רואה את עצמו. המשקפיים הללו לרוב רואות בעיקר את מה שלא. לעיתים המשקפיים הללו צובעות את החיים בצבע אפור/שחור, לפעמים הן צובעות את היום יום בארומה של ביקורתיות ושיפוטיות.
לרובנו המשקפיים הללו כל כך קרובות לעיניים שאנחנו לא שמים אליהם לב ובטוחים ש"ככה הדברים נראים באמת". אך כאשר מתחילים לתרגל מדיטציה יש שלב מיוחד ועדין שבו לרגע קטן המשקפיים כמו נעלמים באורך פלא והמציאות מתגלה לפנינו ללא שום תיווך מנטלי.
ככה, כמו שהיא, גדולה, חד פעמית, מסתורית ומלאה בהוד ויופי.
אחרי שחווים זאת מספר פעמים, נוצר געגוע למצב הזה של "חיים ללא משקפיים", ומתחילים להוריד אותם גם מחוץ לחדר המדיטציה.