מי מאתנו שגדל עם אחים קטנים/גדולים בהפרש של מספר שנים בודדות זה מזה ודאי חווה את השחרור הרגשי כאשר רבים עם אח או אחות. האחים שלנו (בגיל צעיר) מהווים כתובת להשלכה רגשית ושחרור תוקפנות באופן משחקי אבל לא רק...
בעולמנו "המתורבת" רגשות רבים מודחקים אל מרחבי הצל ולא מקבלים מקום בחיי היום יום. האלימות, התוקפנות, הגסות והכאב מתקיימים בכולנו מעצם היותנו בני אנוש. המרחב של "יחסים בין אחים" הוא מהמרחבים הבודדים שבהם הילדים יכולים להיות הכי כנים עם רגשותיהם. הם שונאים, מתעבים, זועמים, פוחדים וכועסים זה על זה. הם יכולים להרשות זאת לעצמם מפני שהם בוטחיםבקשר. האחים יריבו, ירביצו, יקללו ואחרי חצי שעה ישחקו יחד. התפקיד ההורי במקרים אלה הוא לרוב לשמור על איפוק ולאפשר להם ללמוד את רזי מערכת היחסים של עצמם. כל שצריך להקפיד הוא הימנעות מנזק בלתי הפיך. אם מזהים סכנה אז שמים גבול מבלי לבחור צד (ככל האפשר). במידת הצורך לנחם את צד הפגוע מבלי להיכנס למאבק עם הצד הפוגע שכן אין לדעת מי בדיוק התחיל, ומה ההיסטוריה של הפגיעות ביניהם.
ילדים לומדים את מערכת היחסים עם העולם דרך מערכת היחסים עם הדמויות הקרובות להם ביותר. ביחסים בין אחים יש אמוציות חזקות מאוד. לא במקרה הסיפור הראשון אחרי הגירוש מגן עדן הוא על שני אחים שאחד רוצח את אח שלו בגלל קנאה.
רגש הקנאה הוא רגש חזק מאוד הקיים בין כל שני אחים (אלא אם הפער בשנים הוא גדול מאוד ואז מדד הקינאה קטן). העבודה עם רגש זה, לצד הביטוי של הרגשות החזקים שאחים מרגישים זה לזה גורמת להתפתחות הרגשית של שניהם.
הם לומדים את גבולות הכוח שלהם, הם לומדים את ההשפעה של מעשיהם על הזולת, הם חווים רגשות כמו אשמה וחרטה כאשר הם פוגעים זה בזה. הם לומדים להתפייס, לגשר, לפשר, לרצות, לעמוד על שלי, לכאוב, להתגבר, לוותר ועוד מיומנויות רבות הקשורות ביחסים בין אישיים. האתגר ההורי הגדול ביותר כאן הוא: להישאר בנוכחות ולראות את מלחמת האחים כמלחמת גורי האריות בטבע. נכון שלפעמים מישהו נשרט בפנים או בלב אך זהו קרקע ללמידה רבת חשיבות שכדאי לאפשר אותה גם אם זה לא נעים לעין ולאוזן.
יש מקרים רבים שדווקא כאשר אנחנו מתערבים במריבה, הלהבות שלה עולים... בחיי האישיים אני לא פעם מתרגל נוכחות ערה ודרוכה בעת מריבת אחים, כמו "מחזיק את האנרגיה" ושומר על גבולות הגזרה כ"נוכחות צופה". להפתעתי בהרבה מהמקרים הכעס שיצר כאב אצל האחר הופך לחרטה טבעית ובקשת סליחה וקירבה ללא כל התערבות מבחוץ.
חיבוק גדול