יום כיפור כסדנת התעוררות

1. לכפר – המושג המקראי לכפר הוא לכסות. "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר" בסיפור של נוח והמבול ה' מנחה את נוח לכפר (לכסות) את התיבה בכופר (שכבה של בוץ). כל מעשה ו/או דיבור מייצר תדר במציאות. כמו גל אנרגטי כזה. כמו במוזיקה, יש צליל הרמוני ויש צליל צורם. לכל מעשה ודיבור יש צליל, לפעמים הצליל הרמוני ולפעמים הוא צורם. כאשר הוא צורם הוא גורם לאי נחת ו/או כאב למישהו אחר וגם למי שיצר את הצליל. לכפר הכוונה "לנגן מחדש". לכסות את הצליל הצורם בצליל חדש. כמו למשל כאשר אני פורט בגיטרה ויוצר צרימה, אני משנה את האחיזה, משנה את העוצמה ופורט שוב. הפריטה החדש מבטלת את הפריטה שצרמה קודם.

2. למחול – בעברית המילה מחילה קשורה גם למחול (ריקוד) וגם למחלה. נניח שקורה לי משהו לא נעים. שמישהו עשה לי משהו לא נעים וכואב לי עכשיו. אם אני מתנועע עם הכאב, רוקד אותו החוצה, לפעמים רוקד תוך כדי בכי, העיקר להניע את האנרגיה אז ניתן למחול. לקחת את הכאב ולעשות איתו עבודה, לצאת איתו למחול וליצור ממנו מחול. אם אני לא מצליח לנוע, כלומר אם אני נתקע בכאב ומסתגר מבפנים אז זה מצב של מחלה. על פי הרפואה הסינית בפרט והאלטרנטיבית בכלל, מחלה מוגדרת כ"אנרגיה תקועה", התנועה של האנרגיה נעצרה או נחסמה והדבר מייצר מחלה בגוף הפיזי. אם אני מבין שהאינטרס הבריאותי שלי הוא למחול, אז כל כאב, כעס, פחד, אכזבה ותסכול שמגיעים אלי הם הזמנה למחול. המנגינות המופלאות ביותר חוברו מתוך עצב וכאב עמוק. רק לשנות את האינסטינקט מלהתאבן ולקפוא ללנוע ולרקוד.

3. לסלוח – בערבית קיים מושג שמשתמש באותן אותיות בסדר הפוך. חלס, או חאלס. שמשמעותו היא – נגמר, תם ונשלם. היכולת לסלוח קשורה ביכולת לקבל את העובדה שלא ניתן לשנות את העבר. ההיאחזות במחשבה שטוענת שהעבר היה אמור להיות אחרת, "הוא לא היה צריך להגיד את זה! היא לא היתה צריכה לעשות את זה!" ההיאחזות הזו מונעת מאתנו לעבור לשלבים המתקדמים יותר שהם מחילה וכפרה.

4. האגו – לבקש סליחה. האגו לא אוהב לבקש סליחה. האגו מרגיש שבקשת הסליחה היא הודאה בטעות, היא הודאה שהייתי לא בסדר והאגו מאוד לא אוהב להרגיש שהוא היה לא בסדר. למעשה הקושי לבקש סליחה הוא הקושי להתמודד עם תחושת האשמה. האוטומט הנפשי של "להאשים אחרים" בסך הכל מהווה מנגנון הגנה אל מול האשמה המאיימת. האגו לרוב מסתכל על המציאות דרך בצורה פשטנית של win or loss ותמיד הוא ישאף להיות בצד המנצח, הצודק. זה אנושי וטבעי וקיים בכולנו. יחד עם זאת יש מקום בתוכנו שהוא מעבר לאגו. מקום שהמשקפיים שלו הם win win. זה אנחנו ביחד. ולא "אני נגדך". בקשת סליחה היא ההסכמה שלנו לנוע מעבר לאגו ולפגיעות אל מקום עמוק יותר בתוכנו. כאשר אנחנו מבקשים סליחה זה לא אומר שהוא צודק ואני טועה אלא זה אומר שהיחסים ביננו חשובים לי יותר מתחושת הצדק של האגו שלי.

5. ועניתם את נפשותיכם – וְעִנִּיתֶם? או וַעֲנִיתֶם? לַעֲנוֹת לנפש.

בחב"ד מתייחסים למושג נפש כאל כוח החיים המחייה את הגוף. לַעֲנוֹת לגוף, לפתח דיאלוג עם הגוף. הי מה שלומך? להקדיש זמן לחשוב איך אני מתייחס לגוף? מה אני מכניס אליו? איך אני נושם? מה אני אוכל? איך אני מקשיב לו? מתי אני הולך לישון? איך אני מתנועע? בתפיסה העברית הגוף הוא מקדש – "ובניתם לי מקדש ושכנתי בתוכם".

6. צום – ניקוי. אחד הכלים לעשות ריסטרט למערכת הגופנית היא באמצעות צום. מבחינה ביולוגית מערכת העיכול היא אחת המערכות שצורכות הכי הרבה אנרגיה בגוף. כשאנחנו פורשים מאכילה לזמן מה ניתן לעשות "הפעלה מחדש" למערכת. לנקות את הגוף מרעלים שצברנו, ולהתחיל את השנה החדשה ממקום רענן ונקי יותר. אני באופן אישי נוהג לצום עם שתיית מים שעוזרת לפינוי הרעלים. אפשר לעשות צום מיצים, או כל תהליך שמאפשר ניקוי של המערכות בגוף.

7. לעזאזל - לצאת אל הלא נודע עם פנס המודעות. לשאת עדות. בזמן בית המקדש, הכהן הגדול היה שם את ידיו על כבש וטוען אותו בכל החטאים של בני ישראל ואז היה אדם שלוקח את הכבש ומשליך אותו מצוק במדבר כקורבן לעזאזל. ברמה הסמלית עזאזל מייצג את הצד שאנחנו לא רוצים לראות במציאות, הצד של החטאים, של הלכלוך, של כל מה שלא נעים לנו לראות. ביום כיפור אני ממליץ ללכת לאזורים בעיר שאתם לא מכירים, אזורים שהם פחות מוכרים ונעימים לכם ולהתבונן במקומות הללו. במשך מספר שנים הייתי מבלה את יום כיפור בחברת ההומלסים של תל אביב (עם חברים ושותפים לדרך בהנחיית מורה אוהב ויקר אוהד אזרחי), לשאת עדות למקומות שאנחנו כחברה וכפרטים לא רוצים לראות. ימי הכיפור הללו עזרו לפתח את המבט שלי ולראות את היופי והחיים שקיימים גם במקומות "נידחים וחשוכים".

כמו בעולם שבחוץ כך בעולם הפנימי, ביום כיפור מומלץ להושיט יד לחלקים שאני פחות אוהב בעצמי ולשאת עדות, להתחבר אליהם ולראות שגם בהם יש יופי וחיים.

בראש השנה יש מצווה שמדברת על "להתפלל עם העבריינים". מצווה שמבקשת להביא לאחדות וריפוי החברה. כך ניתן לעשות גם מבפנים. כאשר אני מתפלל ושר אני מבקש לשיר גם עם החלקים "העבריינים" שבי, השקרן הפנימי, הרמאי הפנימי, הנהנתן, האגואיסט, להזמין את כל החלקים שבי להתפלל יחד. לרפא את הפיצול הפנימי של האור והחושך לידי אחדות אחת גדולה.

8. דיוק עצמי – ביום כיפור יש הזמנה לעשות בירור עם עצמי. לשם מה לי עוד שנה? מה אני רוצה להשיג בשנה הזו? מה המתנות שאני רוצה לתת השנה? מה היא נקודת ההתפתחות שלי לשנה הקרובה. לעשות שיחה עם אדם קרוב שמכיר אותנו ולנסות להיעזר בו/בה בבירור העצמי הזה. למה חשוב לי לחיות השנה. ומתוך הבירור הזה עולות תובנות מעניינות של "איך חשוב לי לחיות השנה".


חתימה טובה וחיבוק גדול

יונתן


50 views0 comments

Recent Posts

See All