יום כיפור כסדנת התעוררות
1. לכפר – המושג המקראי לכפר הוא לכסות. "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר" בסיפור של נוח והמבול ה' מנחה את נוח לכפר (לכסות) את התיבה בכופר (שכבה של בוץ). כל מעשה ו/או דיבור מייצר תדר במציאות. כמו גל אנרגטי כזה. כמו במוזיקה, יש צליל הרמוני ויש צליל צורם. לכל מעשה ודיבור יש צליל, לפעמים הצליל הרמוני ולפעמים הוא צורם. כאשר הוא צורם הוא גורם לאי נחת ו/או כאב למישהו אחר וגם למי שיצר את הצליל. לכפר הכוונה "לנגן מחדש". לכסות את הצליל הצורם בצליל חדש. כמו למשל כאשר אני פורט בגיטרה ויוצר צרימה, אני משנה את האחיזה, משנה את העוצמה ופורט שוב. הפריטה החדש מבטלת את הפריטה שצרמה קודם.
2. למחול – בעברית המילה מחילה קשורה גם למחול (ריקוד) וגם למחלה. נניח שקורה לי משהו לא נעים. שמישהו עשה לי משהו לא נעים וכואב לי עכשיו. אם אני מתנועע עם הכאב, רוקד אותו החוצה, לפעמים רוקד תוך כדי בכי, העיקר להניע את האנרגיה אז ניתן למחול. לקחת את הכאב ולעשות איתו עבודה, לצאת איתו למחול וליצור ממנו מחול. אם אני לא מצליח לנוע, כלומר אם אני נתקע בכאב ומסתגר מבפנים אז זה מצב של מחלה. על פי הרפואה הסינית בפרט והאלטרנטיבית בכלל, מחלה מוגדרת כ"אנרגיה תקועה", התנועה של האנרגיה נעצרה או נחסמה והדבר מייצר מחלה בגוף הפיזי. אם אני מבין שהאינטרס הבריאותי שלי הוא למחול, אז כל כאב, כעס, פחד, אכזבה ותסכול שמגיעים אלי הם הזמנה למחול. המנגינות המופלאות ביותר חוברו מתוך עצב וכאב עמוק. רק לשנות את האינסטינקט מלהתאבן ולקפוא ללנוע ולרקוד.
3. לסלוח – בערבית קיים מושג שמשתמש באותן אותיות בסדר הפוך. חלס, או חאלס. שמשמעותו היא – נגמר, תם ונשלם. היכולת לסלוח קשורה ביכולת לקבל את העובדה שלא ניתן לשנות את העבר. ההיאחזות במחשבה שטוענת שהעבר היה אמור להיות אחרת, "הוא לא היה צריך להגיד את זה! היא לא היתה צריכה לעשות את זה!" ההיאחזות הזו מונעת מאתנו לעבור לשלבים המתקדמים יותר שהם מחילה וכפרה.
4. האגו – לבקש סליחה. האגו לא